בש"א 2522/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על הבעלות ב-1% ממניות סלקום, בשווי של כ-37.5 מיליון דולר, שנרכשו במקור עבור המשיב אך הוחזקו על ידי המבקש. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת המשיב, והביא את המבקש להגיש ערעור יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. המבקש טען כי קיימים סיכויי הצלחה טובים בערעור, וכי ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום נזק בלתי הפיך. לטענתם, למשיב לא היה עניין במניות, וכי פסק הדין התבסס על הבנה לא מדויקת של תנאי ההסכם. כמו כן, הדגישה המבקשת את הקושי להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל, נוכח ערכן הגבוה של המניות. מנגד, טען המשיב כי גרסת המבקש לאירועים הופרכה בראיות ובעדויות מהימנות. לטענת המשיב, המניות היו תמיד מיועדות לו והוחזקו בנאמנות על ידי המבקש. המשיבה גם הסכימה שלא לבצע מימושים כלשהם במניות עד להשלמת הליך הערעור, ובעל השליטה בסלקום הסכים להעברת המניות. בית המשפט הכיר בכך שביסודו של דבר, מאזן ההסתברות בדבר הבעלות במניות נוטה לטובת המשיב. תקדימים ופסיקה ארוכת שנים מלמדים כי ככלל יש לבצע פסקי דין באופן מיידי, והמבקש לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים שני התנאים לעיכוב ביצוע. בפני המבקשים עמדה משוכה משמעותית בשכנוע בית המשפט כי חלק ניכר מטיעוניהם, בדבר אי התקיימותם של תנאי ההשעיה, היה מדויק. בית המשפט מצא כי חלק מהנחותיו של המבקש לא צוינו במפורש בפסק הדין, וכי המשיב מילא את התחייבויותיו הכספיות ביחס למניות. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל חלקית את הבקשה. בית המשפט קבע כי יש להעביר את המניות לחשבון נאמנות המנוהל על ידי עורכי הדין של שני הצדדים בתוך 30 יום. עוד הורה בית המשפט כי 50% מתשלומי הדיבידנד ישולמו לחשבון הנאמנות, ו-50% הנותרים ישולמו למשיב כנגד ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ששולם.