עפ"ת 56275-03-24

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצא את המערער אשם בנהיגה בשכרות. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על התרשמותם הישירה של העדים. בית המשפט קיבל גם את הערכות המהימנות של בית משפט קמא, לרבות עדותה של השוטרת המעורבת בתיק. זאת ועוד, ערכאת הערעור קבעה כי טענותיו של המערער בדבר מחדלי חקירה, כגון אי איתור המודיע ואי הצגת צילומי מצלמות גוף, אינן מצדיקות זיכוי, שכן אין בהן כדי לפגוע באופן משמעותי בראיות התביעה או לשלול מההגנה ראיות חיוניות. עוד ציין בית המשפט כי התביעה אינה נדרשת להציג את כל הראיות האפשריות אלא רק את אלה המאפשרות לבית המשפט להגיע למסקנות מתאימות. באשר לעונש, החליטה ערכאת הערעור שלא להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, במיוחד נוכח אופייה המסוכן של נהיגה בשכרות ורמת האלכוהול הגבוהה הכרוכה במקרה זה. משכך, נדחה הערעור במלואו, ותקופת פסילת רישיונו של המערער, שהתעכבה עד להגשת הערעור, תתחדש.