ע"א 9598/05

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן ערעורים הנוגעים לפסק דין הנוגע לפיצוי נפגע תאונה, תוך שהוא מערער על מספר חישובים וקביעות של בית משפט קמא. המשיב מס' 1 טען כי נפלו טעויות בחישוב שכרו הממוצע של המערער ותוחלת חיי העבודה שלו, וטען כי בית משפט קמא טעה בקביעת השכר על 70 שנה במקום גיל הפרישה הרשמי של 67, ולא התאים את ניכויי מס הכנסה. בנוסף, נחלקו פערים בהערכת נכויותיו של המערער. בית משפט קמא הפחית תחילה את נכותו הקשורה ללסת של המערער, והטיל ספק בנחיצות ניתוח פוטנציאלי למרות עדויות מומחים שהביעו סיכונים משמעותיים ותוצאות לא ברורות. בית המשפט הוסיף והפחית את שיעור הנכות הפסיכיאטרית מ-40% ל-20%, למרות הראיות המצביעות על כך שהמערער התמודד עם אתגרים בריאותיים משמעותיים לאחר התאונה, לרבות השפעות השירות הצבאי והשכלה חלקית בשל מצבו. לאחר בדיקה, נקבע כי אין זה צודק להוריד באופן משמעותי הן את אחוזי הנכות האוראלית והן את אחוזי הנכות הפסיכיאטרית כפי שנקבעו על ידי המומחים. כתוצאה מכך, בית המשפט החזיר את הנכות הפה והלסת ל-20% והתאים את הנכות הפסיכיאטרית ל-30%, וחישב מחדש את השפעת הנכות הכוללת על 49.6%. בית המשפט תיקן גם את חישוב הפסדי ההשתכרות העתידיים, וקבע את בסיס השכר לאחר ניכוי מס על 6,333 שקל. ההחלטה קיבלה באופן חלקי הן את הערעור המקורי והן את הערעור שכנגד, וחייבה תיקונים בפיצוי שנפסק למערער. בנוסף, נזהר בא כוח המערער להתנצל באופן רשמי בפני בית משפט קמא על הלשון הבלתי הולמת במסמך הערעור, כאשר המועד האחרון להודעה כאמור נקבע בתוך 30 יום. פסק הדין התקבל פה אחד בהסכמת השופטים הנוכחים.