ע"פ 1230/96

תקציר

פסק הדין ניתן בתגובה לערעור על פסק דין של בית משפט השלום שהרשיע את המערערים בעבירות מס ומע"מ רבות. אלה כוללים, בין היתר, אי רישום מכוון, הנפקת חשבוניות מס ללא אישור, אי תשלום מסים והגשת דוחות תקופתיים כוזבים. בית משפט השלום גזר על המערער 36 חודשי מאסר, 30 חודשי מאסר על תנאי וקנס גבוה. הערעור מבקש לבטל הרשעה זו, בטענה כי בקשת המערער לחזור בו מהודאתו נדחתה שלא כדין. מרישומי בית המשפט עולה כי הודאתו של המערער נגבתה ביודעין ומרצון לאחר שעורך דינו הסביר לו את ההשלכות. השופט החליט כי המערער מבין את השלכות הודאתו ובחר שלא להיעתר לבקשת הפסילה. יתר על כן, נימוקיו של המערער לבקשת הפסילה היו להשפיע על גזר הדין, שבית המשפט מצא כי אינו מוצדק. גם גזר הדין של השופט נבחן ונמצא סביר, בהתחשב בחומרת העבירות, ובפרט הוצאת חשבוניות פיקטיביות. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה בעבירות מס, והשווה את חומרתן של עבירות אלה למעשי שוד. הקשיים הכלכליים שהזכיר המערער לא נחשבו כסיבה מוצדקת לוותר על מאסר. עם זאת, השופט הפחית את תקופת המאסר בגין אי תשלום הקנס לשישה חודשים והתיר תקופת חסד של שלושה חודשים לתשלום הקנס לאחר שחרורו מהכלא. הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו, מלבד הוויתורים הקטנים שהוזכרו לעיל. פסק דין זה משמש אזהרה כי עבירות מס לא יטופלו בקלות ראש על ידי מערכת המשפט, והעבריינים צפויים לעונשים חמורים.