ת"א 18631-04-18

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת התובעת נגד הנתבעים, שכללה מספר גופים ועובדים בשלטון המקומי, מוצדקת בחלקה. התביעה נבעה מצו פינוי פסולת שהוצא לתובע, שהיה ראש העיר באותה עת. הצו לא היה ישים לביצוע וגרם לתובע להתפטר מתפקידו, ולאחר מכן ננקטו נגדו הליכים פליליים. בית המשפט מצא כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע, שכן הצו וההליכים המשפטיים שבאו בעקבותיו היו בלתי סבירים וגרמו לתובע נזק כספי ולא כספי. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת כי הנתבעים ביצעו עוולת נגישות, שכן לא ניתן להוכיח כי הנתבעים פעלו בכוונת זדון. גם פרסום צו פינוי הפסולת בעיתונות נמצא מוצדק, והנתבעים לא היו אחראים לכך שלא עדכנו אותו מאוחר יותר. הנזק הכספי שנגרם לתובע נאמד בכ-70,000 ₪, והנזק הלא ממוני נקבע אף הוא על 70,000 ₪. בסך הכל חייב בית המשפט את הנתבעים לפצות את התובע ב-140,000 ₪, בנוסף ל-10,000 ₪ הוצאות ו-30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויש להם זכות ערעור.