ת"א 1460/00

תקציר

הסכסוך נסוב סביב מכירת חלקת קרקע בבעלות עמותה בה חברים התובעים. התובעים טענו כי עליהם לקבל חלק גדול יותר מהתמורה מהמכירה, שכן הליך קבלת ההחלטות באסיפה הכללית שלל מהם את זכויותיהם. עם זאת, בית המשפט קבע כי התביעה לא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. עילת התביעה, או ההחלטה בדבר חלוקת התמורה, התרחשה בשנת 1992, ואילו התביעה הוגשה בשנת 2000, הרבה מעבר לתקופת ההתיישנות. יתר על כן, התובעים מחו על ההחלטה והיו להם הזדמנויות לנקוט בהליכים משפטיים קודם לכן, אך לא עשו זאת. הנתבעת, שפעלה כנציגת החברים במכירה, לא הייתה הצד המתאים לתבוע, שכן הם לא שמרו כספים כלשהם מהמכירה, לאחר שחילקו אותם בין החברים. טענת התובעים, אפוא, נעדרת שחר בשל חלוף הזמן והשינוי במצבה של הנתבעת. בנוסף, טענת התובעים כי עליהם לקבל חלק גדול יותר מהתמורה לא נתמכה, שכן הם לא טענו לחוסר סבירות או התנהגות בלתי הולמת מצד הנתבעת. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.