ת"א 1277/07

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בין התובע לבין הנתבעים בדבר משמעות העסקה הבסיסית של מכירת משאית והתמורה הכספית שהתקבלה בגינה. הנתבעים טענו כי נגרם להם נזק ראייתי, אך בית המשפט דחה טענה זו שכן הנתבעים יכלו לפנות לרואה החשבון המטפל בענייניו של הנתבע מס' 1 או לפנות לרשויות המס לקבלת מסמכים רלוונטיים. עוד ציין בית המשפט כי לשון החוזה אינה משקפת תמיד את כוונת הצדדים, ויש לפרשו על פי נסיבות כריתתו. נקבע כי הנתבע מס' 1 קיבל תמורה כספית עבור המשאית, אך הצדדים חלקו על הסכום. בית המשפט מצא כי טענות הנתבעים בדבר הקשר בין עסקת המכר לבין עסקה מאוחרת יותר עם צד ג' חסרות ראיות ואינן משכנעות. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע, ופסק לו את מלוא סכום התביעה בתוספת ריבית והוצאות משפט. בנוסף, הרים בית המשפט את מסך ההתאגדות והטיל על הנתבע מס' 2 אחריות אישית לחוב, שכן היה מעורב מקרוב בעסקה, שימש כמתווך והסתיר את קשייה הכספיים של הנתבעת מס' 1. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים חייבים ביחד ולחוד בסכום של 144,789 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.