ת"פ 58433-08-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במקרה של אלימות במשפחה ונזק לרכוש. לאור הקשר ההדוק בין העבירות, החליט השופט לקבוע מתחם ענישה אחד לכולן. השופטת סיכמה את הפסיקה בנושא עבירות אלימות במשפחה ואת הצורך בגישה מחמירה ומרתיעה למיגור התופעה. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במקרה זה נמצאו שלמות גופו, בטחונו, כבודו ושלוות נפשו של המתלונן, וכן ערך ההגנה על רכושו. השופט קבע כי חומרת העבירות נמוכה עד בינונית, בהתחשב בכך שהנאשם דחף, היכה ואיים על אשתו, וגרם נזק לידית החלון. באשר למדיניות הענישה הרווחת, סקרה השופטת מספר פסקי דין קודמים בעבירות אלימות במשפחה, מהם נשקף טווח רחב של גזרי דין. עוד ציין השופט כי בעבירות נזקי רכוש נהגו בתי המשפט להטיל עונשים מותנים. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, קבע השופט את טווח הענישה ההולם בין תקופה משמעותית של עבודות שירות או מאסר קצר לשמונה חודשי מאסר. בקביעת העונש הספציפי התחשבה השופטת בגורמים כגון פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, קבלת האחריות של הנאשם, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועברו הפלילי של הנאשם. הנאשם הוצב בקצה התחתון של אזור העונשין אך לא ממש בתחתיתו, בשל קבלת אחריות חלקית. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם חודש מאסר בפועל, אותו ניתן לרצות כעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי למתלונן. גזר הדין כולל גם מאסר נוסף, אותו ירצה הנאשם רק אם ישוב ויפגע בתוך תקופה קצובה. סכום הפיצוי נקבע על 3,500 שקל, שישולמו בשני תשלומים. השופטת סיימה את דבריה בפירוט אמצעי התשלום והצדדים להם ניתן פסק הדין.