ע"א 4502/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על ההחלטה להטיל על המערערת חיוב בכפל מס. במוקד הערעור עמדה החלטת המשיב להטיל חיוב זה, לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ, המאפשר זאת במקרים של הוצאת חשבוניות מס שלא כדין. בעוד החוק קובע חיוב זה, סעיף 100 לאותו חוק מעניק סמכות לוותר או להקטין את הרכיב הכפול מטעמים מיוחדים. השופט מציין כי יש לעשות שימוש זהיר וצמצם בסמכות זו, ורק במקרים חריגים בהם חשבוניות המס לא הוצאו במרמה או מתוך כוונה להונות את רשויות המס. השופט קובע כי עניינו של המערער אינו נופל בגדר מקרים חריגים אלה, נוכח ארגון הפשיעה הנרחב והמתוכנן מראש שבראשו עמד, שכלל הוצאה שיטתית של חשבוניות מס כוזבות במשך מספר שנים. השופט דוחה גם את טענות המערער כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק להמלצות בהליך הפלילי להפסקת התביעות האזרחיות כלפיו, ומציין כי המלצות אלה אינן מחייבות וכי על בית המשפט להימנע ממתן המלצות כאלה מחוץ לסמכותו. זאת ועוד, השופט אינו מוצא טעם בניסיונותיו של המערער לסתור את ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר באשר לחלקו בפרשה, ואף לא בטיעוניו בדבר אישיותו המשפטית ואכיפתו הבררנית. לסיכום, השופט קובע כי עניינו של המערער אינו מצדיק סעד לפי סעיף 100 לחוק מע"מ, ועל כן הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם את הוצאות המשיב. השופטת כשר מצמידה את חוות דעתה לזו של השופטת כנפי-שטייניץ, ומציינת את הדילמה שלה לגבי ההמלצות בתיק הפלילי, אך בסופו של דבר מסכימה עם ההחלטה.