המ"ש 15916-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים כפי שעולים מהטקסט בלבד: **עובדות ההליך:** ההליך עוסק בבקשה להארכת מועד להישפט שהגיש המבקש (יוסף חיים שפירא) כנגד מדינת ישראל ומשטרת ישראל. בקשתו של המבקש נדחתה על ידי בית המשפט. **עקרונות משפטיים וניתוח:** 1. **דרישת התצהיר והאסמכתאות לבקשת הארכת מועד:** * **עיקרון:** בית המשפט קובע כי בקשה להארכת מועד להישפט חייבת להיות מוגשת בצירוף תצהיר וראיות התומכות בטענות המבקש (סעיף 1 להחלטה). עיקרון זה נועד להבטיח שהבקשות להארכת מועד אינן מוגשות בעלמא, אלא מבוססות על טענות עובדתיות שניתן לאמתן. * **פסיקה:** ההחלטה מפנה לרע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, 802, המבססת דרישה זו. * **חידוש/יישום:** ההחלטה מבטאת הקפדה על הליך תקין ומניעת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. אי הגשת תצהיר היא עילה מספקת לדחיית הבקשה, אף לפני בחינת לגופה. 2. **עילות להארכת מועד להישפט:** * **עיקרון:** סעיפים 230 ו-229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מאפשרים הארכת מועד להישפט רק בנסיבות מסוימות: * "סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה". * "מנימוקים מיוחדים אחרים", הכוללים מקרים בהם אי-היענות לבקשה תגרום למבקש "עיוות דין" (סעיף 2 להחלטה). * **פסיקה:** ההחלטה מפנה לרע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18, פורסם בנבו), המכיר בעיוות דין כנימוק להארכת מועד. * **יישום:** המבקש לא הראה כי התקיימו נסיבות כאלה, ועל כן בקשתו נדחתה, אף מעבר לכשל הפורמלי של אי הגשת תצהיר. 3. **חזקת המסירה:** * **עיקרון:** תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, קובעת "חזקת מסירה" לעניין עבירות תעבורה. לפי חזקה זו, הודעה שנשלחה בדואר רשום רואים אותה כאילו הומצאה כדין בחלוף 15 ימים מיום שליחתה, אלא אם הנמען מוכיח שלא קיבל אותה מסיבות שאינן תלויות בו. * **מטרת החזקה:** המטרה היא להעביר את נטל הראיה לעניין המסירה אל הנמען (סעיף 5 להחלטה). * **פסיקה:** ההחלטה מפנה לע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל (04.09.07) ולרע"פ 7766/11 שלי ארד נ' מדינת ישראל (10.11.11). * **חידוש/הקפדה:** בית המשפט מדגיש שאין צורך באישור מסירה חתום, די בעצם שליחת ההודעה בדואר רשום והמתנת 15 הימים (סעיף 6 להחלטה, בהפניה לרע"פ 2307/98 קריב אהוד נ' מדינת ישראל). * **יישום:** המבקש לא הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו, וגם לא ציין מתי נודע לו בפועל על הקנס. משכך, חזקת המסירה לא נסתרה, והודעת תשלום הקנס נחשבת כמצויה כדין בידי המבקש. 4. **עילת "אחר נהג" כנימוק להארכת מועד:** * **עיקרון:** ההלכה הפסוקה קובעת שעילת "אחר נהג" (כלומר, טענה שאדם אחר נהג ברכב בעת ביצוע העבירה) אינה מבססת כשלעצמה חשש לעיוות דין ואינה נחשבת ל"נימוק מיוחד" המצדיק הארכת מועד להישפט. * **פסיקה:** ההחלטה מפנה לרע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13) ולרע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.2008), המבססים קביעה זו גם כאשר יש תשתית ראייתית מוצקה לכך שאדם אחר ביצע את העבירה (כמו תצהיר). * **הסבר:** זאת מכיוון שהאחריות על עבירות תעבורה המבוצעות ברכב היא אישית ומוחלטת על בעל הרכב, ולא אחריות שילוחית. לבעל הרכב ניתנת תקופת זמן להצביע על זהות הנהג, וכשל בכך אינו יוצר עיוות דין. * **פסיקה נוספת:** ההחלטה מפנה לרע"פ 6529/20 גוד לאק רנט א- קאר נ' מדינת ישראל (15.10.2020) בהקשר זה. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מחדדת את הקושי בהסתמכות על טענת "אחר נהג" כעילה מספקת להארכת מועד, ומדגישה את האחריות האישית המוחלטת של בעל הרכב. 5. **עקרון סופיות הדיון:** * **עיקרון:** בית המשפט מחויב לתת ביטוי לעקרון סופיות הדיון, ואין להשתמש בסמכות להאריך מועדים כדבר שבשגרה. * **פסיקה:** ההחלטה מפנה לע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (05.11.07). * **יישום:** במקרה זה, האינטרס הציבורי בסופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. **מסקנה:** בקשת המבקש להארכת מועד להישפט נדחתה הן בשל כשלים פורמליים (אי הגשת תצהיר) והן בשל העדר עילות מהותיות, כפי שנקבעו בפסיקה. המבקש לא הוכיח כי סיבות שלא היו תלויות בו מנעו ממנו להגיש את הבקשה במועד, לא סתר את חזקת המסירה, וטענת "אחר נהג" אינה מהווה נימוק מיוחד המצדיק הארכת מועד. כל זאת, תוך איזון עם עקרון סופיות הדיון.