ת"א 15253-12-19

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה נגד הנתבע בגין לשון הרע שכן הפרסום הנדון, גם לאחר השמטת שתי השורות האחרונות, מהווה לשון הרע על פי החוק. הנתבע לא הצליח להוכיח אף אחת מההגנות שהועלו בכתב ההגנה, לרבות אמת, אינטרס ציבורי, תום לב ותחולת חובה מוסרית, משפטית או חברתית. עדותו של התובע נמצאה אמינה, בעוד שעדות הנתבע הייתה מתחמקת וכללית, מה שהוביל את השופט להתעלם ממנה לחלוטין. הנתבעת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיהם, ואילו ראיות התובע סתרו את גרסת הנתבע. לדברי השופט, הפרסום חרג מגבולות הביקורת הסבירה בתקופת בחירות וייחס לתובע מעשים מושחתים, לרבות שוחד בחירות, ללא בסיס עובדתי. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום. בהיעדר תשלום, הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית. השופט גם עודד את הצדדים לשקול דרכים חלופיות לפתרון סוגיית הנזקים, לרבות גישור, כדי לחסוך זמן שיפוטי והוצאות. אם לא הושגה הסכמה, קבע בית המשפט מועדים להגשת תצהירים משלימים וראיות בסוגיית הנזק. התיק נקבע לדיון בנושא הנזק ב-5 בנובמבר 2023.