תלה"מ 57781-01-21

תקציר

התובע, אב גרוש, ביקש לבטל או להפחית את חובת המזונות שלו כלפי גרושתו, הנתבעת, בנימוק של שינוי נסיבות מהותי. הסכם הגירושין המקורי, שקיבל תוקף בשנת 2015, העניק לנתבעת משמורת מלאה על שתי בנותיהם וחייב את התובעת לשלם מזונות חודשיים בסך 4,300 ₪, כולל צרכים תלויי שהייה ולא תלויי שהייה. התובע טען כי מצבו הכלכלי הידרדר, ואילו מצבו של הנתבע השתפר. בנוסף, הוא טען להגדלת משך הזמן שהילדים שהו עמו, דבר המצדיק הפחתה בדמי המזונות. מנגד, הנתבעת טענה כי מצבה הכלכלי של התובעת השתפר וכי השינוי בזמני השהייה היה זניח. בית המשפט הכיר בכך שחל שינוי מהותי בזמני השהות של התובע עם ילדיו, שעלו מארבעה לעשרה לילות בחודש. עם זאת, נקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח שינוי מהותי במצבו הכלכלי של מי מהצדדים. עם זאת, בית המשפט הורה על הפחתת מזונות הילדים, בהתחשב בזמני השהות המשתנים. דמי המזונות לכל ילד נאמדו ב-1,000 ש"ח עבור צרכים תלויי שהייה ו-1,150 ש"ח עבור צרכים שאינם תלויים בשהייה. בהתאם לכך, הופחת סכום המזונות החודשי ל-1,650 שקל לילד, ובסך הכל 3,300 שקל, החל ממועד מתן פסק הדין. יתר תנאי הסכם הגירושין נותרו ללא שינוי, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.