ב"ל 44456-10-16

תקציר

במקרה זה, התובע, איש היי-טק יליד 1966 שהתקדם לתפקידי ניהול בכירים, ביקש להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שלו כפגיעה בעבודה. הוא אובחן ב-2016 וטען כי השימוש האינטנסיבי שלו במחשב כסמנכ"ל תרם למצבו, וציין עבודת הקלדה משמעותית. תביעתו נדחתה בתחילה כבלתי מספקת תחת תיאוריית המיקרוטראומה, מה שהוביל לפעולה משפטית נוספת. התובע התייחס להחלטות קודמות של בית הדין לעבודה שקשרו בין CTS להקלדה, גם בתנאים פחות נרחבים משלו. לחילופין, הוא טען להכרה ב-CTS כמחלת מקצוע, אם כי ללא תמיכה משמעותית. הנתבעת השיבה בשלילה, והדגישה את תפקידיה הניהוליים של התובעת הכוללים משימות מגוונות מעבר להקלדה בלבד, כגון פיקוח ועבודה אנליטית. בית המשפט סקר את המסגרת הנורמטיבית ביחס לפגיעות אורתופדיות, וציין את השכיחות של בעיות מפרקים מסיבות שונות, לרבות גיל ומתח מזדמן. פסקי דין קודמים הדגישו את הצורך בתנועות חוזרות ונשנות וספציפיות לביסוס טענות מיקרוטראומה. הקלדה, למרות שהיא נפוצה, משתנה בעוצמתה בין מקצועות, כאשר רק עבודה חוזרת על עצמה, כמו זו של קלדניות חצר, עשויה להצדיק הכרה. התובע, למרות טענותיו על הקלדה משמעותית במהלך משימות כמו מיילים וסיכומי פגישות, לא הצליח לספק ראיות קונקרטיות לאינטנסיביות הנדרשת. בית המשפט הגיע למסקנה כי תפקידיו, שכללו קריאה, תכנון וייעוץ, לא הגיעו לסף הדרוש למיקרוטראומה או להכרה במחלת מקצוע. לפיכך, התביעה נדחתה ללא צו הוצאות, עם זכות ערעור בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.