ע"א 27/91

תקציר

במקרה דנן, המערערת, שהחזיקה ב-99% מהמניות ושימשה כמנהלה היחיד של המשיבה מס' 1, ק. שמעון מפעלי מתכת בע"מ, חוותה שתי תאונות עבודה. תחילה דחה בית המשפט המחוזי את תביעתו לפיצויים מהמשיבים. בית המשפט טען, כי שינוי פוליסת הביטוח חל לאחר התאונות, ומצא כי המערערת התרשלה ב-100%. המערער ערער על כך, במטרה להביא ראיות נוספות המצביעות על כך שביקש את שינוי המדיניות טרם התאונות. בית המשפט העליון קיבל ראיה נוספת זו, אשר נשללה קודם לכן בשל אי גילויה של המשיבה מס' 2, המבטחת. היא הדגישה כי סוכן הביטוח אישר את גרסת המערערת לפיה בקשת השינוי נעשתה לפני התאונות, בניגוד לפסיקה הקודמת. בית המשפט הדגיש כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי בדבר רשלנותו של המערער הייתה שגויה והצביעה על אחריות משותפת בינו לבין אחיו. בהתחשב בשיקולים אלה, הועבר התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מחודשת עם כל הראיות הקיימות, לרבות המסמכים הנוספים. בית המשפט הונחה לבחון את אפשרות חבותה של המשיבה מס' 1, ובמידת הצורך להעריך את נזקיה של המערערת. בית המשפט העליון אף הטיל הוצאות על המשיב מס' 2, ובכך סימן התפתחות משמעותית לטובת המערערת.