תמ"ש 32901-05-14

תקציר

בג"ץ קבע כי ניתן לאפשר הוכחת אבהות ללא בדיקת רקמות במקרים מיוחדים וכך היה במקרה כזה. התובעים סיפקו מסמכים רבים להוכחת הקשר הגנטי בין התובעת הראשונה לילד, לרבות הסכם פונדקאות, צווי הורות, רשומות רפואיות ותוצאות בדיקות דם ואולטרסאונד. למרות שהיו במסמכים פגמים וספקות, היה להם משקל מסוים. החוק אינו דורש מקסימום ראיות זמינות – אלא רק ראיות מספקות, שבמקרה זה סיפקו התובעים. גם אם מתעלמים מהמסמכים הנוספים שהגישו התובעים – שמהימנותם מוטלת בספק – ההסתברות שהתובע הראשון אינו האב הייתה נמוכה מאוד, לדברי המומחה. לפיכך, התביעה הוכרזה כתקפה והתובע הראשון הוכר כאב, ומאחר שגם התובע השני גידל את הילד, ניתן לשניהם צו הורות שיפוטי. השופטת הדגישה כי התעקשותם של התובעים שלא לבצע בדיקה גנטית, אף שהיא מובנת, אינה גוברת על האינטרס של הילד, ולכן לא ייפסקו להם הוצאות. ניתן היה לפרסם את פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.