חדל"פ 25837-10-21

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי להכיר בהליך חדלות פירעון רוסי כ"הליך זר עיקרי" לפי הדין הישראלי. המערערת טוענת כי אין לראות בהליך הרוסי "עקרוני", בנימוקים שונים, לרבות קיומו של הליך אנגלי, השיהוי וחוסר תקינות לכאורה של הבקשה והתנהלותו של הנציג הזר. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות אלה. היא מדגישה כי על ההכרה בהליך זר חלים תנאים ספציפיים הקבועים בחוק, המתקיימים במקרה זה. בית המשפט מבהיר כי הגדרת "הליך זר עיקרי" מבוססת על מרכז ענייניו של החייב, ללא קשר להיקפו או לעוצמתו של ההליך. יתר על כן, השלכותיו של ההליך האנגלי אינן שוללות את ההכרה בהליך הרוסי כהליך ראשוני. שיתוף הפעולה של המערער עם ההליך האנגלי הוא חובתו, ועוצמתו של הליך זה אינה רלוונטית. בנוסף, בית המשפט מציין כי הבקשה להכרה נבחנה כדין, והליקויים הנטענים אינם מצדיקים את דחיית הבקשה. בית המשפט התייחס גם לצו עיכוב יציאתו של המערער מן הארץ, וקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לקיים את הצו הייתה סבירה ומידתית. לפיכך הערעור נדחה. בהתחשב באופי הערעור, בית המשפט קובע את ההוצאות בסכום צנוע בו תישא המערערת.