רע"א 4138/22

תקציר

במקרה זה, הבקשה למתן רשות ערעור על החלטה בדבר מחיקת חוות דעת רפואית מתיק בית המשפט נדחתה בסופו של דבר. ביסוד הסוגיה הוגשה תביעה שהגיש המשיב, שנפגע גוף בתאונת דרכים, נגד חברת הביטוח של המבקש. בתחילה הסכימו הצדדים למנות את פרופ' אברהם גנאל כמומחה רפואי לענייני אורתופדיה, כאשר חוות דעתו נועדה להיות מחייבת גם בהליכים משפטיים. עם זאת, התביעה המקורית נדחתה בשל חוסר מעש. בהמשך לכך, הגיש המשיב תביעה חדשה לפי פקודת הנזיקין, תוך מתן חוות דעת רפואית אחרת של ד"ר צבי יעקב, אשר העריכה נכות של 20%. המבקש התנגד, בטענה כי חוות הדעת החדשה מפרה את הסכמתם הקודמת לקבל את מסקנותיו של פרופ' גנאל, שלא מצא נכות. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו את בקשות המבקש להחריג את חוות הדעת הרפואית החדשה, וקבעו כי ההסכם המקורי התייחס אך ורק להליכים לפי תקנות ספציפיות הנוגעות לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא לפקודת הנזיקין. בתי המשפט הדגישו כי מאחר שהתביעה הוגשה במסגרת משפטית אחרת, לא הייתה הפרה של ההסכם. בית המשפט העליון לא מצא שאלה משפטית עקרונית המצדיקה ערעור, ומאחר שהדחייה הראשונית של התביעה נבעה מרשלנות הצדדים, לא היה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. ההחלטה הדגישה את הצורך בהסכמות מפורשות באשר לאופיין המחייב של חוות דעת מומחים בהליכים, אשר נעדרו במקרה זה. בסופו של דבר, בקשת הערעור נדחתה, תוך הטלת עלות מופחתת על המבקש.