ת"א 10774-04-17

תקציר

פסק דין זה דן בפירוק שותפות בבעלות במקרקעין. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של הקרקע המדוברת, המחולקת למספר חלקות, ואת שינויי הבעלות והייעוד השונים שעברה במהלך ההליך המשפטי. חלקים מהמגרשים נכללו בתוכנית דיור מועדפת, תוך שינוי ייעודם והימור הבעלות עליהם, ואילו שאר החלקים יועדו לפיתוח עתידי. פסק הדין דן בהוראות הדין ובפסיקות קודמות הנוגעות לפירוק שותפות במקרקעין, תוך הדגשת זכותו של כל שותף לדרוש את פירוק השותפות בכל עת, למעט בנסיבות מסוימות. אלה כוללים הסכמים האוסרים או מגבילים את הפירוק, את דוקטרינת תום הלב ואת עקרון איסור השימוש לרעה בזכות. הנתבעים טענו כי הפירוק צריך להיעשות בדרך של חלוקה בעין ולא באמצעות מכירה, אך בית המשפט חלק על כך וציין כי לא הוכחה אפשרות לחלק את החלקות באופן התואם את הוראות התכנון והבנייה. בית המשפט שקל גם את פרסום ההודעות הנוגעות ליוזמות תכנוניות ואת השפעתן הפוטנציאלית על שווי הקרקע, וקבע כי הן אינן אוסרות על פירוק השותפות. עם זאת, בית המשפט קבע כי סמיכות הזמן בין הגשת התביעות לבין הליכי תכנון מסוימים השפיעה לרעה על הנתבעים. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט על פירוק השותפות בחלקות, אך דחה את הפירוק בפועל למועד מאוחר יותר, על מנת למזער את הפגיעה בנתבעים. מועד זה נקבע להגשת תכנית על ידי הרשויות או 20 בדצמבר 2021, המוקדם מביניהם. הפירוק יתרחש בדרך של מכירה, תוך מינוי כונס נכסים שינהל את ההליך, והצדדים עודדו להסכים על מועמד במשותף. עוד ציין בית המשפט כי הפירוק יתבצע בנפרד עבור כל חלקה, והדגיש כי הצו אינו מגביל עסקאות במקרקעין. לבסוף, פסק הדין מתייחס לסוגיית ההוצאות, וקובע כי שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה.