ס"ק 52208-07-14

תקציר

נסוב דנן סביב סכסוך עבודה בין חברת החשמל (המבקשת) לבין ועד עובדיה (המשיבות) בנוגע למעמדם התעסוקתי של עובדים זמניים. חברת החשמל טענה כי הסנקציות של האיגוד, שנועדו ללחוץ על המעסיק לקלוט חלק מהעובדים הזמניים כעובדים קבועים, אינן לגיטימיות. בית הדין פסק לטובת ועד העובדים וקבע כי הסנקציות מוצדקות מטעמים כלכליים ונופלות בגדר משא ומתן קיבוצי. זכות השביתה, שהוכרה כזכות יסוד במשפט הישראלי, נמצאה ראויה במקרה זה שכן היא נוגעת לעניינים שהשפיעו במישרין על תנאי העבודה של העובדים. כמו כן, בית הדין הבהיר כי בעוד שההחלטה הסופית על העברת עובדים זמניים למעמד קבע נתונה בידי המעסיק, הם מחויבים לשאת ולתת עם נציגי העובדים על השלכותיהן. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התאגיד כי הסכסוך הוא משפטי באופיו, והבדיל אותו מהליכים משפטיים קודמים שעסקו ביחסי עבודה פרטניים. במקום זאת, המקרה הנוכחי עסק בסוגיה קיבוצית, והעניק לארגון העובדים את הזכות למשא ומתן קיבוצי ולאחר מכן לנקוט צעדים ארגוניים. עוד הדגיש בית המשפט כי הסנקציות לא פגעו באופן בלתי סביר בתאגיד או בציבור, מה גם שהתאגיד לא סיפק ראיות מספיקות למועדים קרובים לפרויקטיו. לבסוף, בית המשפט הורה לשני הצדדים ליזום דיאלוג ולעדכן את בית המשפט בתוצאות עד למועד שנקבע, ובסופו של דבר דחה את הבקשה מבלי לפסוק הוצאות.