בש"פ 5627/12

תקציר

המשיב הואשם בעבירות חמורות של פתיחה באש במהלך קטטה משפחתית, בה נפצע צעיר בן 18, ובהתאם לכך הואשם לפי סעיפים 329 ו-144 לחוק העונשין. לאור אופי סעיפי האישום, ביקשה המדינה את מעצרו עד תום המשפט, אך בית המשפט המחוזי שחרר אותו למעצר בית בתנאים מסוימים. בהמשך ביקש המשיב לנסוע לסעודיה מטעמים דתיים, ובית המשפט המחוזי אישר, בכפוף לתנאים שמטרתם להבטיח את חזרתו. עם זאת, המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי המשיב עלול להימלט ולהתחמק מן הדין, וכי הערבויות הקיימות אינן מספיקות. עוד הדגישו כי המשיב התחמק בעבר מחקירה במשטרה במשך חודשיים. המשיב ביקש לדחות את הערעור בקובעו כי החלטת בית המשפט המחוזי מאוזנת וכי התנאים מבטיחים את חזרתו. ערכאת הערעור נדרשה לאזן בין זכותו של המשיב לעזוב את הארץ לבין האינטרס הציבורי בהבטחת נוכחותו במהלך המשפט. בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיו האישיות של המשיב ומהות בקשתו, פסק בית המשפט לטובת המדינה, קיבל את הערעור וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, בנימוק שעזיבתו של המשיב תפגע בהליך המשפטי, והערבויות הקיימות אינן מספקות. ההחלטה לא מנעה מהמשיב להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה חדשה לנסיעה, אך בתנאים מחמירים יותר.