ת"א 23554-12-20

תקציר

המבקש ביקש להסתמך על דו"ח שהוציא מבקר המדינה כראיה בהליך משפטי, האסור בדרך כלל על פי חוק. המבקשת טענה כי רצתה להשתמש בדו"ח רק כדי להבין את רקע המחלוקת ואת עמדת רשות הגז, ולא כראיה לאמיתות תוכנו. בית המשפט הכיר בזמינותו הציבורית של הדו"ח ובשימוש בו בפועל, אך אישר את האיסור להשתמש בו כראיה. השופט הכיר בכמה חריגים לכלל זה, כגון כאשר מדובר בחוקיות יישום המלצות מבקר המדינה, או כאשר הדו"ח מהווה בסיס להחלטות מינהליות, אך חריגים אלה לא חלו במקרה זה. התובעת ביקשה להשתמש בדו"ח כדי לתמוך בטענתה לגבי עמדת רשות הגז, שאינה מותרת. עוד ציין בית המשפט כי יש להשאיר את פרשנות החוק בידי בתי המשפט ולא בידי המבקר, וההמלצות האופרטיביות בדו"ח אינן רלוונטיות למחלוקת הפרשנית העומדת על הפרק. בסופו של דבר, הורה בית המשפט על מחיקת הסעיפים בכתבי הטענות של המבקש שציטט מהדו"ח והפנה אליו ונעתר לבקשה, תוך פסיקת הוצאות המשיב.