ע"פ 522/66

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין שהרשיע נאשם בשורה של עבירות הקשורות לביטחון גבולות ורגולציה של מטבע. הסעיף הראשון היה מתן מקלט למסתנן מירדן, בניגוד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954. בית המשפט קבע כי די במתן מחסה למסתנן כדי להרשיע לפי חוק זה, תהא הסיבה אשר תהא, והראיות הראו כי המסתנן זכה להכנסת אורחים מהנאשם. האישום השני התייחס לגילוי מטבעות זהב טורקיים שהיו ברשות הנאשם. כתב האישום נוסח בצורה מעורפלת, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, שלא התקיימה. נימוקי השופט כי הכחשת הנאשם מצביעה על אשמתו אינה ראויה, שכן זכותו של נאשם להעמיד את התביעה במבחן. עם זאת, עונש תשעת חודשי המאסר בגין עבירה זו היה סביר ומידתי, ועל כן הערעור נדחה, למעט הסעיף הנוגע למטבעות הזהב, אשר מתקבל.