ע"פ 7015/09

תקציר

פסק הדין מתייחס בעיקר לערעור על תקופת ההתיישנות על עבירת מעשה סדום לפי סעיפים 351(א) ו-347(ב) לחוק, שהעונש עליה הוא 20 שנות מאסר. המערער טען, כי כתב האישום, שהוגש בנובמבר 2007, חורג מתקופת ההתיישנות בת עשר השנים בגין עבירות שעונשן מוות או מאסר עולם, כהגדרתן בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, לעבירות מין בקטינים יש מגבלות שונות, כפי שנקבע בסעיף 354, דחיית תחילתן עד הגיעו של הקטין לגיל 18, הארכה נוספת ל-28 שנים, מה שמאפשר את אישור היועץ המשפטי לממשלה מעבר לעשר שנים. בית משפט קמא לא התייחס למועד מעשה סדום שכן המערער לא העלה אותו בתחילה. חקירה שנערכה ב-3 ביוני 2007 קטעה את התקופה הסטטוטורית ואפשרה את המשך הגשת כתב האישום. הערעור על עדותה של מ' הטיל ספק במהימנותה, וטען כי היא הסתמכה אך ורק על עדות זו ללא הנמקה מספקת. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את עקרון אי ההתערבות של בית המשפט הפרוצדורלי בקביעת מהימנות, הנתמך בעדויות מאמתות של אחות ופסיכיאטר. למרות שהמערער זוכה מעבירה קשורה אחת מחמת התיישנות, נשקלה בקשתו להקל בעונשו. חומרת המעשים, משך הזמן ועברו הפלילי הצדיקו את עונשו בן 16 השנים, שהופחת ל-13 שנים בהתחשב בזמן שחלף, ואישרו מחדש את פסק דינו של בית משפט קמא מלבד הזיכוי המצוין והפחתת העונש.