עת"מ 17898-12-11

תקציר

העותרים, תושבי שכונת אבו טור בירושלים, ערערו על היתר הבנייה שניתן למרכז שרובר להקמת מרכז תרבות בסמוך לבתיהם. לטענתם, ההיתר חרג מהתכנית הרלוונטית, מה שהוביל לריכוז יתר של בתי קולנוע הסמוכים לאזור מגורים, וגרם לבעיות תנועה וחנייה. מרכז התרבות תוכנן לכלול פעילויות תרבות שונות, כגון גלריות לאמנות, אולמות תיאטרון ובתי קולנוע. העותרים טענו כי המרכז, כפי שתוכנן בהיתר, יהפוך ל"סינמה סיטי", המורכב בעיקר מבתי קולנוע, שימוקמו הרחק מאזורי מגורים. עוד נטען, כי לרשות הרישוי אין סמכות לאשר את ההיתר, שכן מדובר בסטייה מהותית מהתכנית המאושרת. המשיבים, לרבות מרכז שרובר ועיריית ירושלים, טענו כי ההיתר תואם את התכנית וכי נספח הבנייה הוא קו מנחה בלבד, המאפשר גמישות בתמהיל השימושים. הם הדגישו את תהליך התכנון הארוך, את האילוצים התקציביים ואת השינויים במגמות תרבותיות לאורך זמן, והצדיקו את החריגה מנספח הבינוי. בית המשפט בחן את הסוגיה על רקע התערבות שיפוטית מוגבלת בענייני תכנון ובנייה. נמצא כי נספח הבנייה אכן היה הנחיה בלתי מחייבת, וההיתר, לרבות מספר המושבים המתוקן, תאם את מטרות התכנית וכוונתה. רשויות התכנון שקלו את ההשפעה על התושבים ועל התנועה והחלטותיהן היו סבירות. עוד ציין בית המשפט כי המרכז תרם לחיי התרבות בעיר והיה חלק מציר תרבותי באזור. ההתחייבויות החד-צדדיות הנוספות שנטלו על עצמן העירייה ומרכז שרובר, בעיקר בכל הנוגע להגבלות חניה וגישה, חיזקו את סבירות הפרויקט. לפיכך נדחתה העתירה, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו.