בג"צ 8898/04

תקציר

ביום 1.10.2004 הגישו העותרים בקשה להתערבות בית המשפט, בה דרשו ממפקד כוחות צה"ל באיו"ש וממפקד חטיבת שומרון להימנע מהתערבות ביכולתם להתגורר באזור המכונה "עין חורון". העתירה כללה בקשה לצו ביניים שימנע כל הפרעה למגוריהם ופגיעה בבתיהם וברכושם בזמן שהתיק תלוי ועומד. קודם לכן, ב-11 בספטמבר 2004, הכריז מפקד חטיבת שומרון על האזור, ובכלל זה "עין חורון", כ"שטח סגור", המגביל את הכניסה והיציאה. השופטת נאור בחנה את העתירה עוד ביום הגשתה וקבעה כי אין הצדקה לצו ביניים במעמד צד אחד, אם כי הורתה למשיבים שלא לפגוע בנכסי העותרים. עד ליום 3.10.00 הגישו המשיבים תגובה מקדמית, שהובילה את השופטת נאור להחליט שלא להרחיב את צו הביניים אלא לאפשר את אטימת המבנים, ובכך אותתה כי יש להמשיך בהליכי העתירה בהמשך החודש. ביום 15.10.2004 הוסיפו וטענו המשיבים לדחייה על יסוד היעדר תושבות קבע של העותרים בשטח הסגור, נקודה מכרעת בצו הביטחון הרלוונטי. במהלך הדיונים התברר כי העותרים פלשו לכאורה לשטח הסגור למרות ההליך המשפטי המתנהל. הדבר עורר חששות משפטיים, שכן נראה היה כי העותרים פועלים להשגת מטרותיהם באמצעים חוקיים ובלתי חוקיים כאחד, תוך ערעור עניינם. המשיבים טענו כי פעולות אלה הפרו צווי בית משפט וטענו לחוסר תקינות. בא כוח העותרים לא הצליח להפריך טענות אלה באופן משכנע. נוכח פעולות העותרים והתקדים המשפטי נגד מתן סעד כאשר מבקשים עזרה עצמית, העתירה נדחתה בסופו של דבר ביום 28.10.2004.