ב"ל 50108-02-21

תקציר

פסק הדין דן בהכרה בפגיעה בעבודה על בסיס תיאוריית המיקרוטראומה, החלה כאשר אינספור פגיעות זעירות הקשורות לעבודה גורמות לנזק קל המצטבר עם הזמן לנזק ממשי ופוגע ביכולתו של העובד לעבוד. כדי להוכיח פגיעה כזו, על העובד לבסס תחילה תשתית עובדתית המוכיחה תנועות חוזרות ונשנות המובילות לפציעות קלות. במקרה זה, התובעת, מורה שעבדה עם כלים רוטטים והרימה משאות כבדים מדי יום, הצליחה להניח תשתית עובדתית זו. הוא העיד כי השתמש בכלים רוטטים במשך 2-3 שעות ביום והרים משאות במשקל 15-20 ק"ג במשך כשעה בכל יום. טענה זו נתמכה בעדותו של מנהל בית הספר. בית המשפט מקבל את טענת התובע ומוצא את עדותו אמינה, תוך ביסוס תשתית עובדתית למיקרוטראומה. כעת, ימונה מומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו. ההחלטה על מינוי זה תישלח בנפרד. פסק דין זה תורם להתפתחות הפסיקה בעניין נפגעי עבודה, וממלא פער חקיקתי לגבי מחלות המתפתחות לאורך זמן עקב תנאי העבודה.