ע"א 27864-05-20

תקציר

המקרה שלפנינו עניינו בבקשה לעיכוב ביצוע בנוגע לסכסוך על פירוק שיתוף במקרקעין ורישום בית משותף. המבקשת, המצויה במאבק משפטי מול המשיבים זיתוני ואדם נוסף, מבקשת לעכב את ביצוע החלטת אישור הסקיצה שניתנה על ידי בית משפט קמא. החלטה זו נוגעת לחלוקת הזכויות בין הצדדים לגבי פיסת מקרקעין. המבקש טוען כי אישור התשריט פוגע בזכויותיו וכי סיכויי ההצלחה בערעורו גבוהים, שכן קביעת השמאי עומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון. המשיב, לעומת זאת, טוען כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור ישיר וכי סיכויי ההצלחה אפסיים. היא גם מדגישה את אי הנוחות שנגרמה כתוצאה מדחיית ההוצאה להורג, בהתחשב בגילה המתקדם ובמצבה הבריאותי. השופט פותח בהתייחסות לשאלת הסמכות וקובע כי לבית משפט קמא הייתה סמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע מאחר שהוגשה לפני הערעור. לאחר מכן הם עוברים לדון במהות ההחלטה, האם מדובר ב'פסק דין' או ב'החלטה אחרת', המשפיעה על סוג הערעור שיש להגיש. השופט מציין כי על פי חלק מהפסיקות, ההחלטה לאשר את התשריט היא החלטה סופית המכריעה בסכסוך, בעוד שלפי אחרים מדובר בהחלטה טכנית, "שונה". עם זאת, השופט מדגיש כי שאלה זו צריכה להתברר על ידי ערכאת הערעור. באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, סבור השופט כי השאלות המשפטיות שהעלה המבקש ראויות להבהרה אך יש להתייחס אליהן במהלך הדיון בערעור. השופט בוחן גם את מאזן הנוחות, מכיר באי הנוחות הפוטנציאלית הנגרמת כתוצאה מעיכוב הביצוע אך גם מכיר בחששו של המבקש מפני יצירת מצב בלתי הפיך. כדי לאזן בין היתר, השופט פוסק לטובת מתן אפשרות לכונס הנכסים להמשיך בהליכי הפירוק והרישום, תוך שהוא אוסר על כל הצדדים למצות את זכויותיהם עד למתן פסק דין בערעור. החלטה זו נועדה להגן על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים עד לתוצאה הסופית של התיק.