תא"מ 6606-10-11

תקציר

רשות הצלילה הספורטיבית, המבקשת, שחובתה נובעת מחוק הצלילה הספורטיבית, נתבעה על ידי משיב שטען להוצאת דיבה. פעילות הרשות התמקדה בבחינת נסיבות אירוע הצלילה והתליית רישיונו של מרכז צלילה בעקבותיו. המשיב טען כי הפרסומים שיוחסו לרשות הונעו מתוך זדון וחוסר תום לב, וביקש לקיים משפט לגופו של עניין או לחילופין רשות לתקן את כתב התביעה כך שיתבסס על חיקוק אחר. בתוך כך, טענה הרשות כי פעולותיה נופלות בגדר סמכויותיה וכי הפרסומים חסינים מפני העמדה לדין לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, המעניק הגנה מוחלטת לפרסומים מסוימים של בעלי תפקידים. השופטת הסכימה עם הרשות, וקבעה כי הפרסומים בוצעו לכאורה במסגרת סמכויותיה וחיסנה אותה מפני תביעה משפטית שכן הם קשורים באמת לעבודת הרשות, גם אם היו שקריים או מונעים מזדון. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי החסינות המוקנית בסעיף 13 חורגת מחוק איסור לשון הרע, ובכך שוללת את האפשרות לעקוף תקנה זו באמצעות הגשת תביעות לפי חיקוקים שונים כגון פקודת הנזיקין. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת הרשות, דחה את התביעה על הסף והורה למשיב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין.