ת"א 610/08

תקציר

התיק עוסק במחלוקת הנוגעת לעסקת מקרקעין. התובעת, אגודה המנהלת מוסדות דת, ערכה מזכר הבנות עם הנתבעת מס' 1 (המוכרת) לרכישת חלקת קרקע תמורת 1,100,000$, בתנאי שהמכירה כפופה לאישור בנק מזרחי ולתנאים נוספים שיוסכמו. התובעת שילמה למוכר כפיקדון בסך של כ-600,000 ₪. מספר חודשים לאחר מכן נחתמו בין התובעת למוכר הסכם מכר והסכם שיתוף, לפיו התשלום יבוצע בתוך 60 יום וכנגד רישום הערת אזהרה לטובת התובעת. התובעת מסרה למוכר שיק על סך 900,000 ₪ מיום 30.4.08. עם זאת, המוכר חתם גם על הסכם שני עם הנתבעים 3 ו-4 למכירת אותם מקרקעין תמורת 4,800,000 ₪. הנאשמים רשמו הערת אזהרה על הקרקע והשתלטו עליה לאחר ביצוע מלוא התשלום. לאחר מכן הגיש התובע תביעה לאכיפת הסכם המכר וביקש צו מניעה זמני שימנע את העברת הזכויות לנתבעים, אשר ניתן. הנתבעים ערערו לבית המשפט העליון, שדחה את בקשתם אך הורה לתובע להפקיד ערבות בנקאית. השאלה העיקרית היא האם הסכם המכר בין התובע למוכר תקף וניתן לאכיפה. המוכר טוען שהוא בוטל, ואילו הנתבעים טוענים שהוא פסול משום שהיה כפוף לתנאי השעיה - אישור הבנק - שלא התקיים. בית המשפט מוצא כי המוכר לא ביטל את ההסכם וכי הנתבעים, כצדדים שלישיים בעלי עניין במקרקעין, יכולים לערער על תוקפו. ניכר כי העסקה לא אושרה על ידי הבנק וכי התנאי לא התקיים. בית המשפט מקבל את טענת הנתבעים כי הסכם המכר לא היה תקף עוד בשל אי קיום תנאי ההשעיה תוך זמן סביר. בנוסף, בית המשפט אינו מקבל את טענת התובעת כי המוכר לא פעל לקבלת אישור הבנק ומוצא כי עדותו של התובע בעניין זה לא הייתה מדויקת. טענת התובע כי המוכר התחייב לשאת בהפרש הסכומים שדרש הבנק לוקה בחסר ראיות ואינו מתיישב עם מצבו הכלכלי של המוכר. בית המשפט מגיע למסקנה כי הסכם המכר אינו בר אכיפה ודוחה את תביעת התובע. צו המניעה הזמני מבוטל, והתובע חויב לשלם לנתבעים 100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. המוכר אינו זכאי לכל שכר טרחה או הוצאה מהתובע.