ע"א 39549-11-22

תקציר

פסק הדין דן בהגשה המאוחרת של הערעור ודוחה אותו מטעמים פרוצדורליים בלבד. עם זאת, היא גם מתעמקת לגופו של עניין, ומדגישה כי סמכותו המהותית של בית משפט השלום ראויה לצווי פינוי והריסה. למשיבים, כבעלי הקרקע הרשומים, עומדת הזכות לתבוע פינוי של המערערים, שאין להם תביעה תקפה בנכס. בית המשפט דוחה את טענות המערערים בדבר זכויותיהם הנטענות במקרקעין באמצעות הקצאה מהעירייה, העברת זכויות מישראל והחזקה באמצעות שנים של הנאה. פסק הדין תומך בהחלטת בית משפט השלום ואינו מוצא עילה להתערב בממצאיו. זאת ועוד, טענות המערערים לפיצויים אינן נתמכות, ובית המשפט מאשר את ההוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, לרבות שכר טרחת עורך דין. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, תוך קיום צו הפינוי וקביעת מועד לביצועו. המערערים אחראים להוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 20,000 ₪.