חדל"ת 73136-05-26

תקציר

## ניתוח משפטי: מינוי נאמן זמני בהליכי חדלות פירעון – שמירה על ניטרליות והימנעות מניגוד עניינים **רקע:** פסק הדין עוסק בחמש בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של חברות שונות, אשר נוהלו על ידי אדם אחד, המנוח אריאל קוניק ז"ל. המנוח, ששירת במילואים כקצין, שם קץ לחייו והוכר כחלל צה"ל. בעקבות מורכבות המצב, מונה ד"ר שלמה נס כמנהל עיזבון זמני לנכסי המנוח, ולאחר מכן הורחבו סמכויותיו לכלול גם את החברות שבבעלותו. כעת, מתבקש בית המשפט להחליט על מינוי נאמן זמני על נכסי החברות במסגרת הליכי חדלות הפירעון. **השאלה המשפטית העיקרית:** האם יש למנות את מנהל העיזבון הזמני, אשר כבר מעורה בפרטי החברות ובמצבן, כנאמן זמני על נכסי החברות, או שיש למנות נאמן חיצוני מתוך רשימת הנאמנים של הממונה על חדלות פירעון, על מנת לשמור על עקרון הניטרליות והימנעות מניגוד עניינים? **עמדות הצדדים:** * **מנהל העיזבון הזמני (ד"ר שלמה נס):** טוען כי יש למנותו כנאמן זמני. הוא מפרט את היכרותו המעמיקה עם החברות, עובדיהן ונושיהן, את פעילותו הנמרצת מאז מינויו, ואת מומחיותו בדיני חדלות פירעון. הוא מדגיש כי מונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה באופן אובייקטיבי, ללא קשר ליורשים, וכי אין לראות בו כמייצג את היורשים. בנוסף, הוא טוען כי מינויו כנאמן יהווה המשך טבעי ויעיל של פעולתו כמנהל עיזבון, ויאפשר לו ליישם את סמכויותיו המלאות לצורך ייצוב ושיקום החברות. הוא אף מציין כי הוא נמנה עם רשימת בעלי התפקיד של הממונה. * **הממונה על חדלות פירעון:** טוען כי יש למנות נאמן חיצוני מתוך רשימתו. הוא מציג את סמכות בית המשפט למינוי נאמן, ומדגיש כי עליו להמליץ על מועמדים מתוך רשימה מוסמכת. לטענת הממונה, מינוי מנהל העיזבון הזמני עלול לפגוע בעקרון הניטרליות, מכיוון שהוא מונה לבקשת היורשים ועלול להימצא בניגוד עניינים, במיוחד לאור העובדה שקיימת ערבוב מהותי בין נכסי החברות לנכסיו האישיים של המנוח, ואף עשויים להידרש הליכי חקירה כנגד היורשים עצמם. * **עובדי החברות (מיוצגים ע"י עו"ד אופיר רונן):** הביעו תמיכה במינוי מנהל העיזבון הזמני כנאמן, בטענה כי האינטרס שלו לפרוע את חובות העיזבון חופף לחובות הנאמן. **דיון והכרעה משפטית:** בית המשפט, על ידי השופטת נועה גרוסמן, מתמודד עם הדילמה המרכזית – האם לתת עדיפות לידע המעמיק של מנהל העיזבון הזמני, או לעקרון הניטרליות והאובייקטיביות הנדרש מנאמן בהליך חדלות פירעון. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **תפקידו של הנאמן:** הנאמן בהליכי חדלות פירעון פועל כ"זרועו הארוכה של בית המשפט". תפקידו לאזן בין שיקום החייב לבין הבטחת החזר חובות לנושים, תוך שמירה על האינטרסים של כלל הנושים. הוא אחראי על ניהול קופת הנשייה, גיבוש תכניות שיקום או פירוק, ואיתור נכסי החייב. (סעיף 20 לפסק הדין). 2. **סמכות מינוי הנאמן:** סמכות זו נתונה לבית המשפט של חדלות פירעון, אשר מקבל המלצות מהממונה, אך רשאי גם לשקול מועמדים נוספים. (סעיף 13 לפסק הדין). 3. **איסור ניגוד עניינים:** זהו עקרון יסוד בשיטה המשפטית, החל גם על מינוי בעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון, אף ללא הוראה מפורשת בחוק. סעיף 33(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, קובע במפורש כי בית המשפט לא ימנה נאמן שעלול להימצא בניגוד עניינים. (סעיף 25 לפסק הדין). 4. **מינוי נושא משרה בתאגיד כנאמן (סעיף 36 לחוק):** החוק מאפשר מינוי כזה, אך מחייב את בית המשפט לקבוע את סמכויותיו וחובותיו באופן שיבטיח כי לא ייווצר ניגוד עניינים, המתחשב בתפקידו ובמעמדו הקודמים של נושא המשרה בתאגיד. (סעיף 25 לפסק הדין). **ניתוח בית המשפט:** * **הכרה במורכבות:** השופטת מכירה במורכבות העובדתית והמשפטית של המקרה, הכוללת עירוב נכסים והתחייבויות בין החברות ובין המנוח עצמו. מצב זה מחייב זהירות מיוחדת בכל הקשור לניגוד עניינים. * **הערכת ניגוד העניינים:** למרות שבית המשפט משוכנע ביושרו, מומחיותו, ובכך שמנהל העיזבון הזמני אינו קשור באופן אישי ליורשים, הוא מזהה ניגוד עניינים מובנה. ניגוד זה עשוי להתעורר בסוגיות כגון: * קביעת בעלות על נכסים (האם שייכים לעיזבון או לחברות). * התמודדות עם תביעות חוב מהעיזבון או מהיורשים כלפי הנאמן (השופטת מציינת כי זהו פתח לניגוד עניינים, במיוחד לאור הודאת מנהל העיזבון על ערבוב השלם). * העובדה שמנהל העיזבון, בתפקידו, נכנס לנעלי בעל השליטה – דבר שהחוק אינו מתיר באופן עקרוני למינוי נאמן. * **התייחסות לעמדת הממונה:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי להמלצת הממונה, אשר מהווה את "זרועו הארוכה" של בית המשפט והן "קצין בית המשפט". ההמלצה למנות נאמן חיצוני מבוססת על חשש לניגוד עניינים פוטנציאלי בין עמדותיו של מנהל העיזבון לבין אלו של נאמן זמני. * **התייחסות לעמדת העובדים:** השופטת מכירה בטיעון לפיו אינטרס מנהל העיזבון לפרוע חובות העיזבון חופף לחובות הנאמן, אך משיבה על כך כי הקושי העיקרי הוא בהגדרת מהותם של נכסי העיזבון לעומת נכסי החברות, נוכח הערבוב הקיים. * **החלטה:** על מנת למנוע סיטואציות מתנגשות, "ולו למראית עין", ומתוך זהירות ועל מנת ללכת "לאורו של החוק", בית המשפט מחליט למנות נאמנת זמנית חיצונית מתוך רשימת המועמדים של הממונה. **החידוש המשפטי/ההיבט החדשני:** פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של עקרון הניטרליות והימנעות מניגוד עניינים, אף כאשר קיים גורם בעל ידע מעמיק ומעורבות גבוהה במקרה (מנהל העיזבון הזמני). הוא מבהיר כי גם כאשר מינוי נעשה על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, עצם התפקיד והנסיבות של עירוב נכסים והתחייבויות יכולים ליצור ניגוד עניינים מובנה, אשר מחייב מינוי בעל תפקיד חיצוני. פסק הדין מחזק את מעמדו של הממונה כמסנן ראשוני של מועמדים לנאמנים, ומדגיש כי יש לתת משקל משמעותי להמלצותיו, במיוחד כאשר הן מבוססות על חשש לניגוד עניינים. **מסקנה:** בית המשפט בחר למנות נאמנת זמנית חיצונית, עו"ד שירלי יפרח-אזור, על פני מנהל העיזבון הזמני. ההחלטה מבוססת על החשש המובנה לניגוד עניינים, למרות מומחיותו ומעורבותו של מנהל העיזבון, ועל מנת לשמור על עקרונות היסוד של הליכי חדלות פירעון, ובפרט על עקרון הניטרליות והאובייקטיביות של בעל התפקיד. בית המשפט מדגיש את הצורך בשמירה על הליך תקין, גם אם הדבר כרוך במחיר של חוסר יעילות ראשוני עקב הצורך בהיכרות של הנאמן החדש עם התיק.