ת"פ 26039-07-17

תקציר

בהתבסס על הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן, בית המשפט מצא אותו אשם בעבירה של שוד. האירוע התרחש ביום 28.6.2017, עת הגיע הנאשם לחנות נוחות בתחנת דלק בכוונה לבצע שוד. הוא היה מצויד בצעיף ובסכין בקוטר 10 ס"מ ולבש קפוצ'ון כדי להסתיר את זהותו. בתוך החנות שלף הנאשם את הסכין, איים על המוכר ודרש כסף מהקופה. המוכר סירב בתחילה, אך הנאשם התעקש ולבסוף לקח כ-2,000 שקל במזומן ושתי חפיסות סיגריות לפני שנמלט מהמקום. הנאשם הורשע והסכים לתסקיר שירות המבחן, שפירט את הרקע הקשה שלו, מעורבותו המוקדמת בסמים ובפשיעה ושש הרשעות קודמות. הדו"ח ציין גם את חוסר הבגרות של הנאשם ואת המשאבים הרגשיים המוגבלים להתמודדות עם לחץ, והעריך סיכון גבוה לפגיעה חוזרת. אמו של הנאשם מסרה עדות התומכת ברקע קשה זה. התביעה טענה לענישה חמורה, תוך שימת דגש על השוד במסכה באיומי סכין ועל עברו הפלילי העשיר של הנאשם, הכולל עונשי מאסר קודמים ומאסר על תנאי. הם ביקשו עונש מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למוכר. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה את הקצה התחתון של קשת עבירות השוד המזוין, וציינה את היעדר פגיעה פיזית ואת התנצלותו וחרטתו של הנאשם. הם הדגישו את נסיבותיו הקשות של הנאשם, את ניסיונות השיקום שלו ואת שיתוף הפעולה המלא שלו עם המשטרה. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, קבע השופט כי טווח הענישה ההולם הוא בין 22 ל-54 חודשי מאסר. במסגרת זו גזר השופט על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלת מאסר על תנאי קודם של 6 חודשים, שתוצאתם מאסר כולל של 42 חודשים. בנוסף, השופט הטיל שני עונשי מאסר על תנאי של 12 חודשים ו-6 חודשים בהתאמה, והורה לנאשם לשלם למוכר פיצוי בסך 2,000 שקל. השופטת נימקה את החלטת הביניים הראויה, בהתחשב בהתנהלותו של הנאשם ובצורך בהרתעה, תוך הכרה ברקע שלו ובהבעת החרטה. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, ויש להם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.