עת"מ 57895-01-22

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד תנאיו של מכרז עירוני לשירותי דואר, למעט קריטריון אחד הנוגע לחלוקה ארצית, שבית המשפט מצא כי העדיף באופן בלתי הוגן את ספק שירותי הדואר המכהן. העותר טען כי אמות מידה ושיטות ניקוד מסוימות פוגעות בעקרון השוויון, שכן הן יוצרות יתרון בלתי הוגן לשירות הדואר. בית המשפט אמנם הכיר ביתרונו של שירות הדואר בשל ניסיונו רב השנים, אך הדגיש כי דיני המכרזים אינם מחייבים מגרש משחקים שוויוני בין המציעים, ולעורך המכרז שיקול דעת בקביעת אמות מידה. עם זאת, לאחר בחינת הקריטריונים הספציפיים הנוגעים לחלוקה הארצית, מצא בית המשפט צדק בטענת העותרים כי קיימת מחלוקת האם נמנעה מהם הגישה הבלתי הוגנת למרכזי החלוקה, דבר שפגע ביכולתם לעמוד בקריטריון זה. לפיכך, ביטל בית המשפט את הקריטריון האמור והחזיר את העניין לוועדת המכרזים העירונית לדיון נוסף. הוועדה הונחה להסיר את הקריטריון שהעדיף את שירות הדואר או לחלק מחדש את הניקוד בין שאר הקריטריונים, כדי להבטיח מגרש משחקים שוויוני. יש לציין כי בית המשפט לא פסק לאף צד הוצאות משפט, בהתחשב בתוצאה ובמשמעות התביעה המשפטית.