ע"פ 9853-09-19

תקציר

במקרה הנדון, דחה בית המשפט את הערעור על גזר הדין ועל גזר הדין בגין העסקת עובדים זרים ללא ההיתרים הנדרשים, אך קיבל את הערעור על גובה העונש ביחס לסכומו. המערערים הואשמו בהעסקת עובדים סודנים ופלסטינים ללא היתרי עבודה תקפים לפי חוק עובדים זרים. למרות הגנתם, המערערים נמצאו אשמים, שכן הוכח כי לא היה קיים היתר תקף לעובדים הסודאנים ולא הסכם חוזי מסודר עם קבלן המשנה של הפועלים הפלסטינים שלל את אחריותם. בית המשפט קבע כי מודעות או "עצימת עיניים" ליסודות העובדתיים של העבירה, כמו גם סתירות בעדויות המערער בנוגע להסדרי העבודה, מעידות על רשלנות. עם זאת, הקנס המקורי בסך 180 אלף ש"ח נקבע כבלתי מידתי בהתחשב בגורמים מקלים מסוימים, כגון האופי הזמני של העסקת העובדים הפלסטינים והיתרי הכניסה הקיימים שלהם. בהתאמת העונש איזן בית המשפט את חומרת העבירה מול ההיבטים המקלים, והפחית את הקנס ל-150,000 ₪. יתר על כן, פסק הדין חזר והדגיש כי המערערים כשלו במילוי חובות הפיקוח שלהם ולא הצליחו לנתק עצמם מהחזקה כי העסיקו את העובדים שלא כדין. המערער עצמו לא נענש עוד, ונמסר להם על זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.