תפ"ח 12866-10-12

תקציר

התיק סובב סביב רצונו לכאורה של הנאשם, דוד מגידיש, לרצוח את שלום דומראני ואת מקורביו. הוא מואשם בקשירת קשר עם אחרים ובאספקת נשק לביצוע מעשי רצח אלה. הראיה העיקרית נגדו היא עדותו של סוכן שחדר לרשת העבריינים. לצד כתב האישום הנוכחי, ישנו כתב אישום נוסף נגד שותפים נוספים בפרשה. האישום הראשון מתייחס לפגישה שבה נטען כי דוד קשר קשר עם פנחס מזרחי ואחרים לרצוח את מומי קסנטיני ושלום דומראני וסיפק להם את האמצעים לכך. האישומים השני והשלישי מתייחסים לניסיונות הרצח של מומי בבת ים ולשלום במושב עוצם, בהתאמה, ולמעורבותו לכאורה של דוד בניסיונות אלה באמצעות אספקת נשק וסיוע נוסף. האישום הרביעי עוסק בפגישתם של דוד, פנחס והסוכן בביתו של דוד, שם דנו בדרכים לרצוח את מומי ושלום, ובמסירת אמצעים וסיוע לכאורה על ידי דוד בדמות מידע על טיפול בנשק. האישום החמישי והאחרון נוגע לגילוי קוקאין שהיה ברשותו של דוד בעת מעצרו. דוד מכחיש את הטענות וטוען כי הסוכן אינו אמין. עוד הוא טוען כי הראיות נגדו הן נסיבתיות ואינן מוכיחות את אשמתו מעבר לספק סביר. באשר לאישום הראשון, השופט קובע כי עדותו של הסוכן היא הראיה היחידה והיא דורשת סיוע על פי דרישות החוק, אשר אינן מסופקות די. לפיכך, יש לזכות את דוד מהאישום הראשון מחמת הספק. מסיבות דומות, הוא זוכה גם מהאישומים השני והשלישי, התלויים לחלוטין בהוכחת האישום הראשון. האישום הרביעי, לעומת זאת, הוכח מעבר לספק סביר. דבריו של דוד בשיחה המוקלטת, כמו גם הודאתו שלו, מאשרים כי הוא סיפק מידע ואמצעים אחרים לשימוש והכנה של אקדח פגום, ביודעו שהוא עלול לשמש למטרות פליליות. בנוסף, מהראיות עולה כי הוא קשר קשר לרכוש רובה ארוך טווח. פעולות אלה מהוות את העבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע וקשירת קשר לביצוע פשע, בהתאמה. לבסוף, גם האישום החמישי של החזקה ושימוש בקוקאין שלא לצריכה עצמית מוכח מעבר לכל ספק סביר, שכן דוד לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי הסם היה לשימושו האישי. לפיכך, השופט ממליץ להרשיע את דוד באישומים הרביעי והחמישי ולזכות אותו מהאישומים הראשון, השני והשלישי. השופטת רויטל יפה-כץ והשופט יורם צלקובניק מסכימים עם פסק הדין.