ת"א 63556-08-22

תקציר

פסק הדין דן במסגרת המשפטית ובשאלות שבמחלוקת בנוגע לשימוש בכוח ולאשם תורם באירוע של מרי אזרחי, שבו ניסו מפגינים לחסום החרמת מחפר על ידי המנהל האזרחי. הנתבעים, שהשתמשו בכוח מעבר לנדרש כדי לפנות את התובעים, טענו כי אין לפסוק לתובעים פיצויים בשל מחאתם הבלתי חוקית. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים, תוך הכרה בחשיבותה של זכות המחאה והגנה עליהם מפני הפעלת כוח מופרז על ידי שוטרים. בפסק הדין נקבע כי עילת התביעה של התובעים מוצדקת, שכן השימוש שעשו הנתבעים בכוח היה מופרז ומנוגד להנחיות. לבית המשפט שיקול דעת לאזן בין העוולות של שני הצדדים ולקבוע את מידת העניין הציבורי הכרוך בכך. כן היא דנה בדוקטרינת הסיכון מרצון, וטוענת כי התובעים לא חשפו עצמם מרצונם לסיכון של הפעלת כוח מופרז. פסק הדין ממשיך ובוחן את טענותיו הפרטניות של כל תובע, תוך התחשבות בהתנהגותו במהלך האירוע ובמידת התנגדותו. הוא מפרט את האירועים כפי שהם נראים בהקלטות וידאו ומעריך את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהשימוש בתרסיס פלפל, תוך ציון דרגות שונות של אשם תורם. לתובע 1, שניסה שוב ושוב לחזור לכביש למרות סכנת הדריסה, מיוחסת תקלה של 50% והוא יקבל 2,500 ₪. תובע 4, שלא התנגד באופן אקטיבי לפינוי ופנה לקבלת טיפול רפואי, יקבל 6,000 ₪. לתובע 7, שהתנגד באופן אקטיבי ותקף שוטרים, מיוחסת אשמה של 60% ותקבל 7,200 ₪. תובע 8, אשר התנגד באופן פסיבי ולא התנגד באופן אקטיבי לפינוי, יקבל 15,000 ₪, ללא ניכוי בגין אשם תורם. תובע 9, שרוסס בגז פלפל ללא התנגדות אקטיבית, יקבל 10,000 ₪. לתובע 10, בגיר שהוביל את המחאה והתנהג באגרסיביות כלפי השוטרים, ייחסו 80% אשם ויקבל 1,000 ₪. תובע 11, שלא התנגד באופן אקטיבי ועזב את המקום מרצון, יקבל 10,000 ₪ ללא ניכוי אשם תורם. לבסוף, התובע בן ה-14, שרוסס פעמיים בגז פלפל, אינו מראה סימני מצוקה וממשיך להתנגד ולהעליב את השוטרים. היא תקבל 3,000 שקל על הריסוס הראשון ולא כלום על השני. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין מחאה לגיטימית לבין תקיפת שוטרים, ומטיל על הנאשמים אחריות לשימוש מופרז בכוח. התובעים מקבלים סכומי פיצוי משתנים על סמך ניסיונם האישי, והנתבעים נדרשים לשלם פיצויים בסך כולל של 54,700 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.