בש"א 2036/19

תקציר

בפסק הדין שניתן נדחה הערעור כאשר פסק הדין תומך בשיקול דעתו הרחב של רשם בית המשפט, בהתאם לפסקי דין קודמים כגון חלפון נ' שמן גז ומשאבי נפט בע"מ וגורני נ' קצין תגמול – משרד הביטחון. לאחר שבחן את טענות המערער, לא מצא בית המשפט עילה לשיבוש החלטת הרשם. טענת המערערת כי הרשם העלה באופן חד צדדי סוגיה הנוגעת להודעה באתר אינטרנט מופרכת, בשים לב לסמכותו של הרשם לפסוק בעניין הארכות והליכי ההודעה הרלוונטיים. הופנתה תקנה 497ג, המתווה נהלים להודעה אלקטרונית כמסירה אישית, אלא אם כן הוגש תצהיר המעיד על אי קבלה. מנגנון זה הוסבר כדין, ומכאן משתמע כי היה על המערערת לבדוק את המערכות הרלוונטיות ולהגיש את ההוכחות הדרושות מוקדם יותר. זאת ועוד, נדחתה התנגדות המערערת להערכת הרשם לגופו של ההליך. הרשם בחן כראוי את סיכויי ההצלחה, כפי שנבחנו במקרים כמו Felony v. Felony. בהסתמך על תקדים, הודגש שוב כי סיכוייו הזניחים של הערעור, במיוחד כניסיון שלישי, מדללים את הטיעונים להארכה. הסיכום נוגע גם בעליונות ידיעתו של בעל דין על פני מועד ההודעה הפורמלי כאשר אינו שנוי במחלוקת. משכך, נדחה הערעור ללא דיון נוסף, וחויב לשלם לאוצר המדינה אגרה מתונה בסך 500 ₪.