בר"ע 14667-04-17

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת לסמכות המקומית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקו לשעבר. העובדת, ירין פאעל, הועסקה בחברת אופיסופט בין השנים 2009-2015, בעיקר במתן שירותי מחשוב בתל אביב. עם זאת, לקראת סיום העסקתו חל שינוי בהיקף ובמתכונת עבודתו, והוא שובץ למקום אחר בירושלים. בעקבות סיום העסקתו הגיש פאעל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. המעסיקה, אופיסופט, ביקשה להעביר את התביעה לבית הדין האזורי בתל אביב, בטענה שרוב עבודתה של פאעל בוצעה בתל אביב. בית הדין לעבודה נעתר לבקשה, מה שהוביל את פאעל לערער על ההחלטה. הערר נדחה בנימוק שבקשת המשיב להעברה הוגשה בתוך פרק הזמן לבקשות מקדמיות ולא חרגה מגבולות הסמכות המקומית. בית הדין הכיר בכלל הקובע את מקום העבודה האחרון כמקום בו הסתיימו יחסי העבודה. אולם במקרה זה, מאחר שעבודתו של פאעל בירושלים הייתה קצרה ומוגבלת בהיקפה (32 שעות), היא לא נחשבה למקום עבודתו האחרון. במקום זאת, רוב העסקתו הייתה בתל אביב, שנחשבה למקום השיפוט. לפיכך, החלטת בית הדין האזורי לעבודה להעביר את התביעה לתל אביב התקבלה. מדחיית הערעור משתמע כי לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים אין סמכות מקומית, והתיק יידון בתל אביב. ההחלטה מדגישה את חשיבות הקשר המהותי בין השינוי במתכונת העבודה לבין סיום ההעסקה, ומציעה כי שינויים זמניים בסמוך לפני תום הקשר אינם משנים את הסמכות שנקבעה.