עת"מ 33445-10-14

תקציר

העותר, שהגיש בקשה לרישיון קבלן אסבסט פריך, הגיש עתירה נגד החלטת המשיב לדחות חלקית את בקשתם. בעתירה נטען כי למשיבה לא הייתה סמכות לבחון את ניסיונו של קבלן המבקש רישיון, וכי הם הושתקו מלהעלות טענות בדבר ניסיון רלוונטי בשל החלטה קודמת. עם זאת, בית המשפט מצא כי למשיבה אכן הייתה סמכות לבחון את ניסיונו של הקבלן, וכי ההחלטה הקודמת לא מנעה מהרשות המנהלית לדון בסוגיית הניסיון. השאלה המרכזית הייתה האם החלטת המשיב מוצדקת ומידתית, תוך התמקדות בפגמים שנפלו בניסיונו המקצועי של העותר. בית המשפט בחן את ממצאי המשיב והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהם, במיוחד כאשר מדובר בעניינים מקצועיים שבשיקול דעתם. בנוסף, מצא בית המשפט כי התוצאה הסופית של ההחלטה מאוזנת, שכן העותר עדיין יכול לבצע עבודות אסבסט מסוימות. גם טענת העותרת בדבר שיקולים זרים וסגירת השוק לא נתמכה אף היא. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.