רע"א 3160/08

תקציר

בפסק הדין בוחן בית המשפט ביסודיות האם "הצעת רכש", שאין בה הסכם רכישה מפורט, מהווה חוזה מחייב בין הצדדים המעורבים. לטענת המבקשים, ההצעה עומדת ביסודות הנדרשים של שיקול דעת וודאות כדי להיות מחייבת. עם זאת, היעדר חוזה מפורט, היעדר נוסחת יחסים מוגדרת, מקדמה מינימלית ופרטים חסרים כמו פרטי דירה מעידים אחרת. בית המשפט בוחן גם את התנהלות הצדדים, ומציין כי פעולותיהם לאחר ההצעה מצביעות על כך שהם לא ראו את ההצעה כמחייבת. בית המשפט מכיר במקרים של חוסר תום לב לכאורה מצד המשיב, כגון הוצאות נוספות ודרישות תשלום, אך קובע כי גם אם יוכחו, אלה אינם מצדיקים אכיפת החוזה, אלא רק פיצוי פוטנציאלי. בית המשפט מגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב ובכך מקיים את ההחלטה לדחות את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. פסק הדין מדגיש את הצורך להימנע מלכבילה מוקדמת מדי של רוכשים פוטנציאליים העלולים להתקשר בחוזים מבלי משים, ומדגיש את הצורך בהסכמים ברורים. למרות ההכרה ביחסים המתוחים בין הצדדים, בית המשפט מעודד הסדר מוסכם. בסופו של דבר, בקשת הערעור נדחית, ומושם דגש על הסיכונים הנשקפים למשיב במכירה אפשרית של הדירה לצד שלישי בתוך התדיינות משפטית מתמשכת.