ת"א 72854-12-18

תקציר

התובעים, בעלי נכס מסחרי, תבעו את הנתבעים על כך שלא החזירו את המושכר בתנאים שנקבעו בהסכם השכירות. הנתבעים נדרשו להשיב את הנכס למצבו הקודם עם פינויו, אך לא עשו כן. התובעים דרשו פיצוי בגין עלות התיקונים, אובדן שכר הדירה והוצאות נוספות. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעים 4-1 לשלם 167,000 ₪, מתוכם 135,000 ₪ עבור עלות התיקונים, 32,000 ₪ עבור הפסדי שכר דירה, ארנונה ודמי אחזקה. סכום זה כלל גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעת 6 300 ₪ בגין דחיית התביעה נגדם. התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום, או שהם היו צוברים ריבית והצמדה עד שישולמו במלואם. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי פגה ערבותו של הערב המנוח, מרדכי אביר, ודחה את התביעה נגד נתבעים 5 ו-6. עוד קבעה השופטת כי תביעת התובעים לפיצוי מוסכם בגין אי פינוי המקום במועד אינה מוצדקת, שכן הנתבעים החזירו את החזקה בנכס. התובעים גם לא היו זכאים לכפל פיצויים, והתביעה בגין עוגמת נפש לא הייתה תקפה בסכסוך כספי זה. ככלל, פסק הדין היטיב עם התובעים, ופסק להם פיצוי משמעותי בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעים, תוך שהוא דוחה חלק מטענות התובעים כחסרות בסיס.