ת"א 63389-11-20

תקציר

לתובע ולנתבע בעלות משותפת בחלקת מקרקעין ובזכויות הבנייה הנלוות לה, ושני הצדדים מבקשים לפרק את השותפות. הנתבעים טוענים כי יש לפרק את השותפות על ידי רישום שתי היחידות הקטנות במגרש כבתים משותפים, ואילו התובעת טוענת כי יש למכור את הנכס ולחלק את התמורה. השופט מסכים עם התובע. הם קובעים כי הסכסוך הממושך בין הצדדים, יחד עם חוסר האמון, מצדיקים פירוק מוחלט של השותפות. יתר על כן, רישום היחידות כבתים משותפים נוגד את ההיגיון של דיני המקרקעין, שכן היחידות מהוות רק 18% מהקרקע המשותפת, והבניין הנוכחי על הקרקע אינו מהווה את רוב הקרקע המשותפת. עוד מציינת השופטת כי במקרה זה לא מתאפשרת חלוקה בעין בשל שטחה המצומצם של הקרקע, ולכן מורה למכור את הנכס לכל המרבה במחיר ולחלק את התמורה בין הבעלים. עוד נכתב בהחלטה כי מכירה פומבית של הנכס תמקסם את שווי השוק שלו, בעוד שהבעלות המשותפת מעכבת את פיתוח הקרקע. השופט מורה על מינוי כונס נכסים לניהול המכירה, שלא תהיה כפופה לזכות סירוב ראשונה, וקובע תזכורת פנימית ליום 1.9.2022, להסכמת הצדדים על זהות הכונס. אם לא תושג הסכמה, השופט ימנה כונס נכסים לפי שיקול דעתו.