ע"א 6768/01

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי השופטת א' פרוקצ'יה והוסכם על ידי השופטת (בדימוס) ד' דורנר והשופטת א' ריבלין, עוסק בתביעה שהגישו אורי והוריו נגד בית חולים בגין רשלנות לכאורה שגרמה לנכותו הקשה של אורי עקב שיתוק מוחין. אורי נולד פג בשנת 1982, וההורים טענו כי האשמה היא בכישלון בית החולים לנהל כראוי את ההיריון בסיכון גבוה. לטענתם, האם, שסבלה מכאבים ולאחר מכן מדימום כבד, נשלחה ברשלנות לביתה ב-22 בפברואר 1982, וכי הניתוח הקיסרי שבוצע ב-24 בפברואר התעכב ותרם למצבו של אורי. עם זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים לא מצא ראיות לרשלנות, וקבע כי ההחלטות הרפואיות עמדו באמות מידה מקצועיות, מה גם שלא ניתן היה לגלות את ההיפרדות השליה, שגרמה ללידתו המוקדמת של אורי, מוקדם יותר. שופטי הערעור אישרו קביעה זו, והצביעו על כך שהאופי המורכב של הריון ולידה כרוך מטבעו בסיכונים ואי ודאויות, שלא תמיד ניתן לייחס אותם לטעות רפואית. בית המשפט התייחס גם לטענות בדבר ליקויים ברשומה הרפואית, אך קבע כי הם אינם פוגעים באופן משמעותי בממצאים השיפוטיים או מעבירים את נטל ההוכחה לבית החולים. משכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הראשוני נותר על כנו, ואילו הערעור הנגדי של המדינה המבקשת הוצאות נדחה, למרות שהמערערים חויבו לשלם הוצאות ערעור בסך 15,000 ₪.