דנג"צ 5924/20

תקציר

בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בהחלטתו לבטל את הריסת דירתו של נזמי מחמוד יונס אבו בכר, בעקבות בג"ץ 4853/20. מדובר באבו בכר, שפצע אנושות את סמ"ר עמית בן יגאל ביידוי לבנה על חיילים. הצבא תכנן להרוס את דירתו של אבו בכר מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), בטענה שהדבר ישמש כאמצעי הרתעה. עם זאת, דעת הרוב של השופטים מזוז וקרא ביטלה את צו ההריסה, והציעה במקום זאת אטימה חלקית של הדירה, תוך הדגשת מעורבותם של בני משפחה חפים מפשע. אין ראיות המצביעות על כך שאשתו וילדיו של אבו בכר, המתגוררים במקום, היו מעורבים במעשיו. השופטים דנו במידתיות ובסבירות שיקול הדעת של המפקד הצבאי. השופט וילנר חלק על כך, וסבר כי ההריסה מוצדקת לצורך הרתעה. למרות בקשת הצבא לעיון נוסף, בית המשפט לא מצא תקדים משפטי חדש או חריגה משמעותית מהדין הקיים, תוך שהוא מצטט החלטות קודמות שהדגישו את השלכותיה החמורות של תקנה 119. בית המשפט שב והדגיש כי מודעותם של בני המשפחה למעשיו של התוקף היא גורם משפיע, אך לא מכריע, בהחלטות מסוג זה. בית המשפט הזדהה עם משפחת הקורבן, אך אישר את החלטתו שלא לבדיקה נוספת. לפיכך, הבקשה נדחתה, תוך קביעה כי פסקי הדין הקיימים ביחס לתקנה 119 נותרו עקביים וכי טעויות ביישום הדין הקיים בלבד אינן עילה מספקת לדיון חוזר.