ע"פ 11178/04

תקציר

פסק דין זה נובע ממקרה אונס שהתרחש בישראל בשנת 1996. התוקפים, שהיו אז קטינים בני 17.5-16.5, אנסו ילדה בת 12 מספר פעמים במשך מספר חודשים. על הקורבנות נגזרו שנת מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי שלא יבצעו עבירות מין נוספות. הן התוקפים והן המדינה ערערו על פסק הדין. העבריינים טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות הוגנת להגן על עצמם וכי הליך המשפט התארך זמן רב מדי, בעוד המדינה טענה כי העונש היה קל מדי. ערכאת הערעור דחתה את טענות העבריינים, ולא מצאה ראיות לעוול פרוצדורלי או לשיהוי מוגזם. למרות שהשופטים הכירו באופי המתועב של הפשעים, הם לקחו בחשבון גם את העובדה שהמבצעים היו קטינים באותה עת ושהמשפט נמשך זמן רב. רוב השופטים (השופטים נאור ורובינשטיין) החליטו לקיים את פסק הדין אך גם להטיל תשלום פיצויים בסך 15 אלף שקל לנפגע, ואילו השופט עדיאל הציע עונש חמור יותר של 30 חודשי מאסר.