ע"א 5247/20

תקציר

המערערת ניסתה להגיש תביעה בעניין בית משותף בנתניה, תחילה ביקשה סעדים מרובים אך לבסוף תיקנה אותה וביקשה רק הצהרה כי הסכם מיוחד נכרת ולכן אינו תקף בשל מועד פעולה שגוי. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בנימוק של התיישנות. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש לראות במועד גילוי הזיוף נקודת מוצא לתקופת ההתיישנות. הערעור נדחה, שכן בית המשפט לא מצא סיבה לחלוק על ממצאיו העובדתיים או מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, המערער לא טען די הצורך כי המשיבים הטעו אותו ביודעין, דבר המהווה תנאי מוקדם להשעיית תקופת ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות. דחיית הערעור נדחתה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים בסך של 12,000 ₪.