בג"צ 6539/03

תקציר

הפרשה נסובה סביב החלטת שר הפנים, שאושרה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסיר את שדה הלאום מתעודות הזהות של תושבי ישראל. העותר, תושב ישראל, מערער על החלטה זו בטענה כי היא סותרת את זהותה היהודית של המדינה ואינה סבירה. עם זאת, בית המשפט מגיע למסקנה כי מטרתה העיקרית של תעודת הזהות היא זיהוי ולא הצהרת זהות. זה גם לא מסמך המבסס את זהותו היהודית של אדם או הצהרה של המדינה עליה. זאת ועוד, חוק מרשם האוכלוסין, המסדיר הנפקת תעודות זהות, הוא חוק טכני שנועד לצרכים סטטיסטיים בלבד, ופרטי הרישום שהוא מחייב אינם מהווים ראיה לנכונותם. בית המשפט מדגיש כי החוק אינו מחייב הכללת פרטים ספציפיים בכרטיס. בעוד העותר סבור כי הכרטיס משמש כמסמך סמלי, בית המשפט גורס כי הוא נגזר מחוק טכני שאינו יכול לשאת את משקלן של שאלות עמוקות של זהות ולאום. לפיכך, בית המשפט פוסק כנגד בקשת העותרת להשיב את פרט הלאום בתעודות הזהות, ומדגיש כי ההחלטה להוציאה הייתה בסמכות שר הפנים וועדת החוקה.