עפ"ת 58069-01-21

תקציר

הנאשמים ערערו על העונש שהוטל עליהם על ידי בית המשפט קמא, אולם הערעור נדחה על ידי שופט הערעור. השופט הכיר בכך שערכאת הערעור מתערבת בגזר דינה של הערכאה הפרוצדורלית במקרים חריגים בלבד והמקרה הנוכחי אינו נופל לקטגוריות אלה. גזר הדין שהוטל מתחשב בערכים המוגנים בחוק שהופרו על ידי הנאשם, לצד עברו התעבורתי הקודם ונסיבותיו האישיות. הנאשם הפגין זלזול בוטה בהוראות בית המשפט והמשיך לעבור על החוק, תוך שהוא מוכיח כי לא ניתן לסמוך עליהם שישמרו על חוקי התנועה וירדו מהכביש. עבירת הנהיגה בשכרות בזמן פסילה מהווה סכנה לא רק לעצמם אלא גם למשתמשי דרך אחרים ומשקפת פגם מוסרי כפול. אין זו העבירה הראשונה של הנאשם; יש להם 31 הרשעות תעבורה קודמות, כולל סעיפים רבים של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות. השופט הדגיש כי העונש שהטיל בית משפט קמא הולם בהתחשב בנסיבות, ועונש קל יותר לא ישרת את התכלית של ביטוי חומרת העבירה. השופט הסכים גם עם החלטת בית המשפט קמא שלא לחייב הליך שיקום לנאשם, תוך שהוא מצטט תסקיר של שירות המבחן שהטיל ספק בהצלחתו של מהלך כזה. לבסוף, הגיע השופט למסקנה כי תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני שריצה הנאשם נשקלה כראוי על ידי בית המשפט קמא בבואו לקבוע את העונש. לפיכך, הערעור נדחה, ומאשר את העונש שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי.