ת"א 15701-07-11

תקציר

התובע, פנסיונר ששרד את השואה, נפגע כאשר נפגע מרכבו של הנתבע בגיל 72 בעת שהכניס שקיות מכולת לתא המטען של רכבו בחניון סופרמרקט. שאלת המפתח בהכרעת הדין הייתה האם התובע היה הולך רגל או נהג בעת התאונה, אשר קבע את חברת ביטוח האחריות שתפצה אותו על נזקיו. השופטת קבעה כי פעולת התובע של הכנסת שקיות מכולת לתא המטען של רכבו אינה מהווה "שימוש" ברכב כהגדרתו בחוק. לכן, הוא נחשב להולך רגל בעת התאונה. כתוצאה מכך, חברת ביטוח האחריות של הרכב שפגע בו הוטלה על התובע אחראית לפיצוי נזקיו. השופטת פירטה את נתוניה הכלליים של התובעת, נזקיה, נכויותיה הרפואיות והתפקודיות, והמשיכה לפסוק לגבי כל אחד מראשי הנזק הנתבעים על ידי התובע, לרבות נזק לא ממוני בגין כאב וסבל, עזרה מאחרים, הוצאות רפואיות, ניידות והתאמת דיור. סך הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 301,216 ₪, בנוסף להשתתפות בשכר טרחת עורך דין והחזר שכר טרחה ששילם התובע. התביעה נגד חברת ביטוח האחריות של התובע עצמו נדחתה, והחברה חויבה לשאת בהוצאות הנתבעים האחרים במקומה. הסכום הכולל שחבה חברת הביטוח של הנתבעת לתובע עמד על 348,146 ₪, כולל הפיצויים, שכר טרחת עורך הדין והחזר שכר הטרחה, כולם מותאמים למועד פסק הדין.