ת"א 227/93

תקציר

התובע, אליהו פרץ, תבע את הנתבעים על נזקים בעקבות תאונת דרכים בשנת 1992. הנתבעים הודו באחריות לתאונה אך חלקו על כך ששבץ מוחי שחווה פרץ בשנת 1998 היה כתוצאה ממנה. בית המשפט מצא כי השבץ, או לפחות החמרה של הפרעות נוירולוגיות מסוימות, אכן היה תוצאה של התאונה. בית המשפט קבע כי הגורם הסביר יותר לשבץ המוחי היה פקקת ורידים עמוקים ברגלו השמאלית של פרץ, שמקורה בתאונה. השופט בחן את הראיות הרפואיות ואת עדויות המומחים והגיע למסקנה כי נכותו התפקודית של פרץ בעקבות התאונה עמדה על 30.74%, אליה יש להוסיף 5% נכות מהתחום הפסיכיאטרי וחולשה קלה בשריר הארבע ראשי משמאל. השופטת קבעה את הפסדי ההשתכרות של פרץ בעבר ובעתיד על 721,836 שקל ו-482,618 שקל, בהתאמה. פרץ קיבל גם 100,000 ₪ עבור עזרה מאחרים בעבר, 60,000 ₪ עבור עזרה עתידית, 120,000 ₪ עבור הוצאות ניידות עודפות בעבר ובעתיד ו-147,856 ₪ עבור נזק לא ממוני. לאחר ניכוי קצבאות ביטוח לאומי ותשלומים תכופים מסך הנזקים, קבע השופט כי על הנתבעים לשלם לפרץ 493,666 שקל, בתוספת הוצאות משפט. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם את יתרת אגרת בית המשפט בהתאם להתחייבות קודמת.